חוק לתיקון פקודת המיסים גביה (הוראת שעה)

חוק לתיקון פקודת המיסים גביה (הוראת שעה) – צירוף שובר תשלום לדרישה לפי ס' 4 לפקודה.

ביום 5.1.14 פורסם חוק לתיקון פקודת המיסים (גביה) (הוראת שעה) התשע"ד-2014.

התיקון קובע כי, החל מיום 1.9.14 ולתקופה של שלוש שנים, יש לצרף לדרישה לפי ס' 4 לפקודת המיסים (גביה) (דרישה לתשלום מידיי תוך 15 ימים בטרם ביצוע עיקולים), שובר תשלום המאפשר

תשלומו של החוב בתוך 14 ימים מיום משלוח דרישת התשלום.

תשומת הלב – נדרשת היערכות מוקדמת של הרשות לעמידה בתיקון החוק.

מצ"ב קישור לתיקון החוק, כפי שפורסם ברשומות:

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/D6CB8F42-1948-48B0-A315-1BEEF9F1E086/42854/2427.pdf

מידע נוסף בתחום תוכלו להשיג באתר המשרד www.htlaw.co.il 

תיקון תקנות סדר הדין האזרחי

ביום 21.11.13 התפרסם תיקון (מס' 2) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). התיקון יכנס לתוקף 30 יום מעת פרסומו, קרי, החל מיום 21.12.13.

להלן סקירה של השינויים שהתבצעו בתקנות במסגרת התיקון:

1. שינוי תקנה 75 לתקנות בנושא כתבי טענות (צורה ותוכן) -

התקנה בנוסח החדש קובעת כי: "בעל דין יצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו"

הנוסח החדש מבטל את "חובת הרישום" בכתבי הטענות או ברשימה נפרדת של המסמכים עליהם מסתמך בעל הדין, וקובע חובה לצרף לכתב הטענות כל מסמך הנזכר בו תוך סיוג (חדש) באשר למסמכים אשר אינם מצויים ברשות בעל הדין או בשליטתו.

2. שינוי תקנה 198 (א) בדבר מתן פסיקתא -

בתיקון התבצע שינוי לנוסח התקנה, באופן בו נקבעו תתי סעיפים לתקנה הקובעים הוראות נוספות בדבר בקשה למתן פסיקתא.

ההוראות החדשות שנקבעו:

חובה לשלוח העתק של הבקשה למתן פסיקתא לצד השני (זולת אם מדובר בפסיקתא שניתנה בגין החלטה שניתנה במעמד צד אחד).

זכות השבה לצד השני תוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט.

השופט או הרשם שחותם על הפסיקתא, יהיה, ככל האפשר, זה שנתן את ההחלטה נושא הפסיקתא.

3. שינוי תקנה 467 (ג) בדבר בקשה לעיכוב ביצוע וסעד זמני בהליכי ערעור -

בהתאם לנוסח החדש של התקנה – "(ג) הוראות תקנה 364(א) עד (ד) יחולו על בקשה למתן סעד או עיכוב ביצוע שיוגשו לפי תקנה זו, בשינויים המחויבים לפי העניין"

תקנה 364 קובעת הוראות בדבר התחייבות עצמית והפקדת עירבון לצורך קבלת סעד זמני מבית המשפט.

התיקון מחיל הוראות תקנה 364 גם על בקשה לעיכוב ביצוע ומתן סעד זמני המוגשת בהליכי ערעור.

4. שינוי תקנה 482 (א) בדבר המצאת כתבי בית דין-

מדובר בתיקון מינורי, אשר בא להבהיר הנוסח הקודם של התקנה.

התקנה בנוסחה החדש: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת אותו עסק או אותה עבודה באותו אזור שיפוט"

בהתאם לתיקון, המצאת כתבי בי-דין לפי התקנה, תיעשה למורשה העוסק בהנהלת אותו עסק (במקום העסק) או אותה עבודה (במקום העבודה).

5. הוספת תקנה 503א בדבר המצאת אל מחוץ לתחום המדינה-

התיקון קובע כי לאחר תקנה 503 לתקנות תתווסף תקנה 503א, הקובעת הוראות באשר למצב בו כופר הנתבע לו הומצא כתבי בי-דין מחוץ למדינה בהתאם לתקנה, בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט או שהינו מבקש לבטל המצאה שנעשתה לו מחוץ למדינה בהתאם לתקנה זו:-

"כפר הנתבע בסמכותו הבינלאומית של בית המשפט או ביקש לבטל המצאה שנעשתה על פי סימן זה או מינה עורך דין בישראל לשם כך, לא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לנתבע במסירה אישית, אם הגיע לישראל והוא שוהה בה לצורך התובענה, ולא יהיה ניתן לבצע את ההמצאה לעורך הדין המייצג אותו, ולא יראו בכל פעולה שלו או של עורך דינו ויתור על הכפירה בסמכותו הבין-לאומית של בית המשפט, זאת עד למתן החלטה בטענות הנתבע בעניין זה".

מצ"ב לינק לנוסח התיקון, כפי שפורסם ברשומות:

http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/526B4A3A-AF58-41F4-A221-0C85D7FB9A5D/42700/7307.pdf

עוד חומרים בתחום באתר המשרד:www.htlaw.co.il 

עדכון-חוק לתיקון פקודת העיריות

לאור הבחירות ברשויות – אושר חוק תיקון לפקודת העיריות הקובע הארכת מועדים לאישור צו הארנונה לשנת 2014.
ביום 28.11.13 פורסם בס"ח מס' 245 חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134). תיקון החוק נתבקש ואושר בשל קיומן של הבחירות ברשויות המקומיות בסוף שנת 2013.
בשל מועדי הבחירות שנקבעו, נוצר מצב בו חברי המועצה החדשים שנבחרו נכנסים לתפקידם זמן קצר לפני או לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק לקבלת החלטה בדבר הטלת הארנונה.
על מנת שחברי המועצה אלו יוכלו לקבל את ההחלטות (החשובות) הנדרשות, בחר המחוקק להאריך המועד האחרון לקבלת החלטת המועצה בעניין.
בהתאם לתיקון החוק:
1. ברשות שבה התקיימו בחירות, מועד החלטה בדבר אישור צו המיסים במליאת מועצת הרשות, ידחה למועד שהינו עד לשלושה חודשים מיום תחילת כהונת ראש הרשות הנבחר. טרם התיקון, נדרשה הרשות המקומית לקבל החלטה בדבר אישור את צו המיסים עד ה-1 לדצמבר של שנת הכספים הקודמת.
2. במידה והחלטת מועצת הרשות בדבר אישור צו המיסים תתקבל לאחר ה-1 בינואר של שנת הכספים בהתאם לאמור בס' הקודם, תוקף ההחלטה שהתקבלה יהיה רטרואקטיבי – החל מה-1 לינואר של שנת הכספים שלגביה התקבלה.
3. הרשות נדרשת לפרסם ההחלטה באתר האינטרנט הרשמי של הרשות, וזאת בנוסף לפרסומה ברשות.
4. פרסום החלטת מועצת הרשות בדבר הטלת צו המיסים, תהא תוך 15 יום ממועד קבלת החלטה.
5. הוראות התיקון המפורטות לעיל, יחולו גם על מועצות אזוריות.
לעיון בתיקון לחוק כנסו ללינק:
http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/5097C75C-8E75-4105-A85A-3BFDE1A4C80A/42709/2415.pdf

לעוד חומרים אקטואליים הינכם מוזמנים לבקר באתר של משרד עורכי דין הררי טויסטר: www.htlaw.co.il

הרפורמה בפטור ממס שבח במכירת דירות מגורים מזכה

ביום 29.7.2013 אושר החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
לשנים 2014 -2013) בין יתר התיקונים הוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג
– 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין").
תחולת התיקון החל מיום 1.1.2014.
במסגרת התיקון נבחין בין שלוש תקופות:
1. התקופה שעד ליום/1/1/2014 (להלן :"יום המעבר")
2. תקופת המעבר (ההסתגלות) שתחילתה ביום 1/1/2014 וסיומה ביום 31/12/2017 (להלן:
"תקופת המעבר").
3. תקופת הקבע- התקופה החדשה- שתחילתה ביום 1/1/2018 (להלן: "תקופת הקבע")
להלן סעיפי הפטור ושיעור מס השבח החל על השבח הריאלי שנצבר ממועד הרכישה ועד למועד
המכירה בתקופת כלהלן:
1. מסלולי מס השבח והפטורים ושיעורי המס עד ליום המעבר (1.1.2014)
1. עד ליום המעבר 4 עילות פטור עיקריות בחוק מיסוי מקרקעין כדלקמן:
1. סעיף 49(ב)(1)- הסעיף המרכזי על פי המצב החוקי הקיים, מיועד למכירת דירת מגורים
(שבנייתה נסתיימה, בבעלות יחיד, שאיננה מלאי עסקי) מזכה (שימשה למגורים
בארבע שנים אחרונות או בתקופה של %80 מהשבח) אחת לארבע שנים. פטור זה
ניתן גם למי שמחזיק יותר מדירת מגורים אחת.
2. סעיף 49(ב)(2)- פטור המיועד למי שהחזיק בדירת מגורים יחידה וניתן לניצול פעם אחת
בשמונה עשר חודשים. תנאי לניצול פטור זה הנו כי במהלך הארבע שנים שקדמו
למכירה לא היה למוכר בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים יחידה.
3. סעיף 49ב(5)- פטור מס שבח לגבי דירה שנתקבלה בירושה. ארבע תנאים: (1) בן זוג
או צאצא של המוריש או בן זוג של צאצא של המוריש. (2) שבעת הפטירה היתה
למוריש דירה יחידה (3) אם המוריש היה בחיים היה זכאי לפטור במועד בו היורש ביקש
למכור הנכס
4. סעיף 49ה – פטור ייחודי לתושב ישראל המעוניין במכירת שתי דירות קטנות בסכום של
עד 1.5 מיליון ₪ לצורך רכישת דירה חלופית תחתן בסכום השווה לפחות ל- %75 ממחיר
שתי הדירות שנמכרו.
.'מסמך זה נערך ע"י משרד עוה"ד הררי טויסטר ושות
.האמור בו אינו מהווה ייעוץ משפטי. שיעור מס השבח עד ליום המעבר מתייחסים לשלוש תקופות שבח:
1. עד ליום 30/3/1961- חלו שיעורי מס היסטורי נמוכים;
7/11/2001 -1/4/1961 .2: חל שיעור המס הגבוה ביותר ליחיד הקבוע בסעיף 121
לפקודת מס הכנסה. (עלול הגיע עד ל-%48);
;20% :31/12/2011 -7/11/2001 .3
;25% -ואילך 1/1/2012 מיום .4
5. מס אינפלציוני בשיעור %10 על הסכום האינפלציוני שנצבר עד ליום 31.12.93.;
3. בתקופה זו תושבי חוץ יכולים להשתמש בכל אחד ממסלולי הפטורים.
4. תקרת השווי אינה מוגבלת וניתן למכור דירות יוקרה בפטור מלא ממס שבח.
2. מסלול מס השבח, הפטורים ושיעורי המס החל מיום המעבר- 1.1.2014
1. בוטל סעיף 49ב(1)- המעניק פטור ממס שבח למוכר דירת מגורים מזכה כל ארבע שנים.
2. סעיף הפטור 49ב(2)- יהפוך לסעיף הפטור העיקרי בשינויים כדלקמן:
1. הגדרת דירה יחידה- התנאי הבסיסי לשימוש בפטור לפי סעיף זה הנו כי הדירה תהיה
דירתו היחידה של המוכר במועד המכירה. (עד היום- התנאי היה שב-4 שנים
אחרונות לא היו לך בעת ובעונה אחת יותר משתי דירות מגורים).
2. תקרת פטור- הפטור הנו עד לשווי של 4.5 מיליון. ההפרש עולה על התקרה ימוסה
כמכירת זכות אחרת במקרקעין. (גם על דירות ירושה חלה מגבלת הפטור).
3. תנאי המחזיק- יש להחזיק בדירה 18 חודשים מסיום הבניה.
4. פטור כל 18 חודשים- המוכר לא מכר בפטור לפי סעיף זה 18 חודשים לפני המכירה.
5. חזקת דירה יחידה- הוגדרה מחדש חזקת דירה יחידה- סעיף 49ג החדש מונה את
המקרים בהם דירות שמחזיק בהן המוכר בנוסף לדירת מגוריו היחידה לא תיחשב
לדירה נוספת לעניין מס השבח: (1) דירה נוספת שחלקו של המוכר בה אינו עולה על
1/3 (בעבר הוגדרה דירה נוספת כדירה שחלקו של המוכר בה עולה על %2) .(25)
דירה נוספת שהושכרה בשכירות מוגנת לפני יום 3) .1.1.1997) דירה שנרכשה
תחליף לדירה הנמכרת ב-18 חודשים שקדמו למכירה. (4). דירה שהתקבלה בירושה
והתקיימו בה תנאי סעיף 49ב(5) לחוק (ראה פירוט לעיל).
הערה חשובה לחזקת דירה יחידה- בעל נכס המחזיק חמש דירות כאשר האחת
בבעלות מלאה ובנוספות בעלות 1/3 בכ"א, ייחשב בעל דירה יחידה. יחד עם זאת, אם
ימכור קודם את הדירה בה חלקו הוא 1/3, למעשה לא יעמוד בתנאי של 18 החודשים
ויידרש להמתין.
6. ביטול הפטור לתושב חוץ- זכאות לפטור רק לתושב ישראל. תושב חוץ ייכנס למסלול
של דירה נוספת אלא אם ימציא לרשות המסים אישור רשויות המס במדינת תושבותו
כי אין לו דירה במדינת התושבות. יחד עם זאת הם זכאים להנות משיעורי המס
.'מסמך זה נערך ע"י משרד עוה"ד הררי טויסטר ושות
.האמור בו אינו מהווה ייעוץ משפטי
לקריאת המאמר באורך מלא+תרשים זרימה אנא לחצו כאן
לאתר של משרד עורכי דין הררי טויסטר: www.htlaw.co.il

בדיקות איכות מים - ספקי המים

בדיקות איכות מים - ספקי המים

ביום 26.6.2013 פורסמו ברשומות תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתייה ומתקני מי שתייה), תשע"ג- 2013 שהחליפו וביטלו את התקנות משנת תשל"ד-1974. מרבית ההוראות הקבועות בתקנות בתוקף מיום 26.8.2013. הוראות אחרות יכנסו לתוקף במועדים אחרים המפורטים בתקנות.

מטרת התקנות - להגן על בריאות הציבור באמצעות קביעת איכות תברואתית למי השתייה, תנאים והוראות בכל הנוגע למקורות מי שתייה, מתקני הפקת מים ומערכות אספקת מים, קביעת הוראות בנוגע לטיפול במים ובקרה על איכותם וכן חובת דיווח ופרסום.

ספק המים הוא מי שמספק מי שתייה באמצעות מערכת אספקת מים או מתקן הפקה לספק אחר או לצרכן מים לרבות בעל רישיון הפקה לפי סעיף 23 לחוק המים, או מי שחלה עליו החובה לקבל רישיון כאמור וכן רשות מקומית- מועצה מקומית, מועצה אזורית או ועד מקומי, איגוד ערים או חברה.

רשות הבריאות כהגדרתה בפקודת בריאות העם מס' 40 לשנת 1940 ממונה על הנושא ובאחריות  ספק המים ליידע את הרשות במקרים שהמים אינם עומדים באיכות ובתקנים הנדרשים.

להלן חלק מההוראות הנוגעות לבדיקות איכות מי השתיה אשר קיבלו ביטוי בתקנות. חשוב לציין, כי התקנות כוללות הוראות רבות נוספות בעניינים הקשורים לבדיקות מים ולאיכות המים (חיטוי, התפלה, הפלרה, חומרי טיפול במי שתיה וכיו"ב).

פעולות שעל הספק לבצע הן;

ראשית עליו לוודא כי במי שתייה יתקיימו בכל עת כל אלה:

(1)  אינם מכילים אף חיידק קוליפורם ב-100 מ"ל;

(2)  אינם מכילים גורם בשיעור, ריכוז, ערך או ערך סכומי החורג מהמפורט בתוספות הראשונה, השנייה, החמישית או השישית;

(3)  טופלו בהתאם להוראות תקנות בריאות העם.

במקרה של חריגות מהמפורט לעיל נדרש הספק ליידע את הרשות ללא דיחוי בעניין, ולבקש הוראות לתיקון החריגה או לפעול לתיקון ולדווח על הפעולות בהן נקט לתיקון. נוסף על האמור, נדרש הספק לבצע את המפורט להלן -

נמצא בבדיקה מיקרוביאלית במים חיידק קוליפורם אחד או יותר ב-100 מ"ל מים, יבצעו הספק או המעבדה, לפי העניין, את הפעולות האלה:

(א)   המעבדה שביצעה את הבדיקה תבצע לאלתר בדיקה של חיידקי הקוליפורם שהתגלו לזיהוי אם הם E. coli ותעביר את תוצאות הבדיקה לאלתר לרשות הבריאות;

(ב)   ספק המים יבצע דיגום חוזר לצורך בדיקה מיקרוביאלית חוזרת; רשות הבריאות רשאית לדרוש מהספק לבצע דיגום בנקודות דיגום נוספות; היו המים פסולים לשתייה באותה עת, רשאית רשות הבריאות לפטור ספק מביצוע דיגום חוזר;

(ג)    התגלה בבדיקה מיקרוביאלית חוזרת חיידק קוליפורם אחד או יותר ב-100 מ"ל מים, הספק יבצע דיגום חוזר כאמור בפסקת משנה (ב) וכן יפעל לפי הוראות רשות הבריאות עד להגעת המים לאיכות הנדרשת כאמור בתקנה 4;

(2)  נמצאה בבדיקה כימית תוצאה חריגה מאיכות המים המפורטת בתוספות הראשונה, השנייה והשישית, יבצע ספק המים דיגום נוסף לאלתר מאותה נקודה שממנה נדגמה הבדיקה הקודמת, או שיפסיק לאלתר את אספקת המים ממיתקן ההפקה; הספק והמעבדה יעבירו את תוצאות הבדיקה לאלתר לרשות הבריאות; רשות הבריאות רשאית לתת לספק הוראות נוספות לעניין ביצוע בדיקות.

 

רשות הבריאות רשאית לפסול מים מלשמש כמי שתייה, להתנות את השימוש בהם בתנאים, להגביל או להורות על הגבלת אספקתם, בהתקיים אחד מאלה:

(1)        כאשר אינם עומדים בתנאים המפורטים לעיל;

(2)        כאשר קיים חשש סביר שהמים עלולים לסכן את בריאות הציבור בשל איכותם או מראיהם או על סמך ממצאי סקר תברואי או בשל חשש לזיהום המים;

(3)        כאשר התגלה כי המים מכילים גורם שלא פורט בתקנות או גורם שלא נקבע לו ערך, בשיעור, בריכוז, או בערך העלול לדעת רשות הבריאות לסכן את בריאות הציבור.

נפסלו מים לשתייה כאמור לא תחודש אספקתם אלא לאחר קבלת אישור מאת רשות הבריאות, ובכפוף לביצוע תנאים והוראות שקבעה רשות הבריאות.

סעיף 13 לתקנות מפרט את הבדיקות שעל ספק מים לבצע באופן שוטף;

(1)   בדיקה הכוללת בדיקה מיקרוביאלית, בדיקה לעכירות ובדיקה לחומר חיטוי פעיל כמפורט בטבלה א' בתוספת הרביעית;

(2)   בדיקה למתכות הכוללת - בדיקה לברזל, נחושת ועופרת כמפורט בטבלה ב' בתוספת הרביעית;

(3)   בדיקה לפלואוריד כמפורט בטבלה ג' בתוספת הרביעית;

(4)   בדיקה לאסבסט, במערכות צנרת עשויות אסבסט, כמפורט בטבלה ד' בתוספת הרביעית.

הבדיקות יבוצעו בהתאם לטבלה המפורטת בתוספת הרביעית.

תוספת רביעית

(תקנה 13(א), (ב) ו-(ג))

בדיקות ותדירות הדיגום במערכת אספקת מים

טבלה א': בדיקות מיקרוביאליות, חומר חיטוי פעיל ועכירות

                                                                                          טור ג'

               טור א'                                טור ב'            מספר אתרים שמהם נלקח

                       גודל אוכלוסייה משורתת       תדירות הדיגום   דיגום בכל פעם

עד 1,000                                   אחת ל-4 שבועות                        2

1,001 עד 5,000                          אחת ל-4 שבועות                       4

5,001 עד 10,000                        אחת ל-4 שבועות                    6

10,001 עד 20,000                      אחת ל-2 שבועות                       5

20,001 עד 30,000                      אחת ל-2 שבועות                       6

30,001 עד 40,000                      אחת ל-2 שבועות                    7

40,001 עד 50,000                      אחת לשבוע                            5

50,001 עד 70,000                      אחת לשבוע                            6

70,001 עד 90,000                      2 פעמים בשבוע                      4

90,001 עד 110,000                     2 פעמים בשבוע                     5

110,001 עד 140,000                   2 פעמים בשבוע                     6

140,001 עד 170,000                   3 פעמים בשבוע                     4

170,001 עד 200,000                   3 פעמים בשבוע                     5

200,001 עד 250,000                   5 פעמים בשבוע                     4

250,001 עד 300,000                   5 פעמים בשבוע                     5

300,001 עד 400,000                   5 פעמים בשבוע                     6

400,001 עד 500,000                   5 פעמים בשבוע                     7

מעל 500,000                              5 פעמים בשבוע                      8

מערכת מים ראשית                       תדירות ומספר הדיגומים כאמור בתכנית הדיגום לפי תקנה 26

·         יש לבדוק מעת לעת האם עודכנה התוספת.

ביצוע בדיקות במערכת המים שבבעלות או בהחזקת הצרכן

ספק המים יודיע לצרכן המים בחשבונית החיוב התקופתי על האפשרות לביצוע בדיקות כמפורט בתקנה 14: בדיקה הכוללת בדיקה מיקרוביאלית, בדיקה לעכירות ובדיקה לחומר חיטוי פעיל ובדיקה למתכות הכוללת - בדיקה לברזל, נחושת ועופרת. הספק ימסור את התוצאות לצרכן והוא יישא בעלותן. צרכן יהיה רשאי לבקש ביצוע בדיקות אלו בתדירות של אחת לשנה לכל היותר.

·         הוראה זו תכנס לתוקף החל מיום 26.6.2014.

חובת דיווח לרשות הבריאות: ספק מים נדרש להעביר לרשות הבריאות תוצאות בדיקות שונות בתנאים המפורטים בתקנות ובכלל זה תוצאות של הבדיקות המפורטות להלן:

(1)   אחת לחודש, את תוצאות כל הבדיקות המיקרוביאליות, הכלור הנותר והעכירות שנערכו במהלך החודש שקדם לו; הבדיקות יועברו באופן ממוחשב, לרשות הבריאות שבתחומה ניטלו דגימות מים;

(2)   את תוצאות כל הבדיקות הכימיות שנערכו במשך תקופה של שישה חודשים; העברת התוצאות תתבצע עד סוף מרס לגבי החודשים יולי עד דצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, ועד סוף ספטמבר לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה השנה; הבדיקות יועברו באופן ממוחשב, לרשות הבריאות שבתחומה ניטלו דגימות מים;

(3)   אחת לשנה, את התוצאות של הבדיקות שבוצעו לבקשת צרכנים לפי תקנה 14, מוצגות באופן שיורה המנהל.

(ג)   ספק ידווח לרשות הבריאות בלא דיחוי על תקלה שעלולה להשפיע על איכות המים במערכת אספקת המים ובמיתקן הפקת מים.

(ד) ספק המים יגיש לרשות הבריאות עד 1 ביוני של כל שנה דין וחשבון שנתי ממוחשב המסכם את הממצאים עד 31 בדצמבר של השנה שקדמה לה; דין וחשבון כאמור יוגש באופן שיורה המנהל, לרבות גרפים וטבלאות, עיבוד וניתוח הנתונים של ממצאי חודשי השנה, תקלות מהותיות שאירעו, והמלצות לתיקון, שיפור ושדרוג.

פרסום תוצאות בדיקות איכות המים

בנוסף, ספק מקומי יפרסם באתר האינטרנט שלו עד ל-1 ביוני של כל שנה דוח שנתי המפרט את איכות המים שסיפק בשנה הקודמת לדוח זה וכן פרטים בדבר מקורות המים, אספקת המים ומערכות האספקה.  ספק מים ישמור את כל תוצאות בדיקות המים שביצע לפי תקנות והמידע יעמוד בכל עת לעיון רשות הבריאות.

הכשרת עובדים

מבחינת הכשרת עובדים וטיפול העובדים במערכות האספקה נקבע כי כל טיפול, עבודה, תחזוקה, ניקוי, שינוי או בקרה במי שתייה, במערכת אספקת מים או במיתקן הפקה ייעשו בנוכחות או בידי אדם שעבר הדרכה שאישר המנהל בתחום איכותם התברואית של מי שתייה ואשר השתתף בהשתלמויות תקופתיות במתכונת שאישר המנהל אחת לחמש שנים לפחות.

·         מועד כניסתה של תקנה זו לתוקף תלוי במספר העוסקים בתפקיד אצל ספק המים (החל מיום 1.3.2014).
       אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו בכתובת: www.htlaw.co.il

רפורמת המים והביוב

" מקורות המים הם, אפוא, קניין הציבור, והמדינה פועלת כנאמן עבור הציבור לצורך סיפוק צורכי התושבים במים, ולקידום תכניות פיתוח הארץ"

השופטת פרוקצ'יה ע"א 9535/06 עבדאללה אבו מסאעד נגד נציב המים.



בשנת 2001 נחקק חוק תאגיד מים וביוב תשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים וביוב) המסמיך את הרשויות המקומיות (והחל משנת 2007 אף הורה להן) להקים תאגידים למתן שירותי מים וביוב בתחומן, אליהם תועבר האחריות והסמכויות בקשר לניהול ותפעול משקי המים והביוב.

תאגיד המים והביוב הינו "ייצור כלאיים" אשר על החובות והמנגנונים המסדירים את פעילותו העסקית ומבנהו הארגוני, חלים במקביל, חוקים ועקרונות החלים על גופים בעלי מאפיינים שונים -  חברה פרטית, גוף ציבורי, חברה ממשלתית ורשות מקומית.

תאגידי המים נדרשים לספק שירותי מים וביוב לכל צרכן בתחום בו הם פועלים ללא הפליה ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בכללי המים והביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 המפרטים את חובת התאגיד.

הקמת תאגיד

אישור להקמת תאגיד מים וביוב יש לקבל ממועצת הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן: "רשות המים"). אישור כאמור ינתן לאחר ולאור חוות דעת הממונה על התאגידים ברשות המים. רשיון הפעלה לתאגיד ינתן לאחר שהממונה יבחן את הצורך בהקמת התאגיד ויאשר את מסמכי היסוד של התאגיד.

נכון ל- 1.1.2013 הוקמו 52 תאגידים בתחומן של 132 רשויות מקומיות המשרתים כ- 5.5 מ' תושבים.

דירקטוריון התאגיד

הנהלת התאגיד תמנה לא פחות מ – 5 דירקטורים הכשירים לתפקיד על פי סעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975. הסעיף דן בין היתר בדרישות הניסיון התעסוקתי וההשכלה הדרושים כתנאים מקדימים למינוי דירקטור. סעיף 60 לחוק תאגידי המים קובע, כי לא יכהן אדם כדירקטור בתאגיד אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור אולם כהונתו של אדם כחבר מועצה או כעובד של רשות מקומית שהיא בעלת אמצעי שליטה בחרה, לא תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים כאמור.

בהתאם לסעיף 92 לחוק החברות, תשנ"ט-1992 (להלן: "חוק החברות") תפקיד הדירקטור הוא להתוות את מדיניות החברה ולפקח על ביצועי המנהל הכללי ופעולותיו.

חובות הדיווח של הדירקטוריון

דו"ח שנתי – תאגיד המים והביוב נדרש לערוך דו"ח כספי שנתי המבוקר על ידי רו"ח, הדו"ח יוגש לרשות המים הממשלתית (להלן: "רשות המים") ולממונה על תאגידי המים והביוב (להלן: "הממונה") עד 30 לאפריל שלאחר תאריך הדוח (סעיף 54(א) לחוק).

דו"ח ביניים – תאגיד המים והביוב יערוך ליום האחרון של מרס, יוני וספטמבר של כל שנה דו"חות ביניים (מסוקרים בידי רו"ח), הדו"חות יוגשו לרשות המים ולממונה עד תום חודשיים מיום הדו"ח (סעיף 54(ב) לחוק).

דוח מיידי – רשות המים רשאית לקבוע כללים בדבר חובת התאגיד להגיש דו"חות מיידים על אירועים חריגים.

את הדו"חות יש להגיש בהתאם לנדרש לפי כללי החשבונאות המקובלים, ורואה החשבון המבקר של התאגיד נדרש לבקר את הדו"חות הנ"ל.

הדו"חות יאושרו על ידי הדירקטוריון, ייחתמו על ידי דירקטור בשם הדירקטוריון, ויובאו על ידי הדירקטוריון לפני האסיפה הכללית השנתית, בצירוף דין וחשבון שיכלול את הסברי הדירקטוריון לגבי האירועים והשינויים שחלו במצב עניני החברה ושהשפיעו על הדו"חות.



איתור מנכ"ל

בחוזר 2013-3-2 של רשות החברות הממשלתיות רוכזו העקרונות הנורמות והפרקטיקות הנוגעים להליך איתור מנכ"ל בחברה ממשלתית, החלים גם על איתור ומינוי מנכ"ל לתאגיד מים וביוב.



תעריפים

התעריפים אותם גובים תאגידי המים מהצרכנים נקבעים על-ידי רשות המים, ומתעדכנים אחת לחצי שנה. התעריפים מצויינים באתר רשות המים.

התקשרויות

בחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק חובת מכרזים") חל על "תאגיד שהוקם בחוק", ולפיכך – גם על תאגידי מים וביוב.  על פי סעיף 2 לחוק חובת מכרזים, התקשרות של התאגיד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, תעשה באמצעות מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.

לחובת המכרז קיימים סייגים המפורטים בסעיף 3 לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג – 1993.

חקיקה רלוונטית:

חוק תאגיד מים וביוב תשס"א-2001
כללי המים והביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011
חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב- 1962
פסיקה בה כדאי לעיין:

בג"ץ 10541/09 יובלים ש.ד.י. בע"מ ואח' נגד ממשלת ישראל
ע"א 9535/06 עבדאללה אבו מסאעד נגד נציב המים
בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר
ע"א 7262/00 פוריה כפר עבודה נ' לוי

(לפסיקה נוספת ניתן לפנות למאגר נבו)

חוזרים: בחוזר 2013-3-2 של רשות החברות הממשלתיות

אתרי אינטרנט: אתר רשות המים

ניתן לקרוא עוד באתר המשרד: www.htlaw.co.il

בחירות לרשויות המקומיות

בחירות לרשויות המקומיות
במסגרת ההליך בתר"ם – 10/20 נדרש כבוד השופט ג'ובראן על-ידי עיריית פתח תקווה להכריע האם חלוקת עיתונים, הצבת דוכנים ותליית שלטים באירועים עירוניים מהווה עבירה לפי סעיף 2א לחוק הבחירות.

בטרם החלטתו, פנה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ליועץ המשפטי לממשלה אשר חיווה דעתו לפיה הסעיף הנ"ל אינו אוסר על ביצוע תעמולת בחירות באירועים עירוניים המתקיימים בשטחים פתוחים לציבור הרחב כל עוד "מתאפשרת הזדמנות שווה והוגנת לכל המועמדים לערוך תעמולת בחירות ואין העדפה למועמד מסוים".

 כבוד השופט ג'ובראן קבע, כי לשאלה שעולה באבעיה יש שני ראשים: שאלת תחולת החוק על מי שאינו נבחר ציבור ודיון בסוג הפעילויות והשימושים במשאבי הציבור שיאסרו מכוח הסעיף.

 באשר לשאלה הראשונה קבע השופט ג'ובראן, כי הסעיף הנ"ל חל על כל תעמולת בחירות הנעשית תוך שימוש במשאבי ציבור ואינה מוגבלת ל"נבחרי ציבור" בלבד.

באשר לשאלה השניה קבע כבוד השופט ג'ובראן, כי כל עוד ניתנה לכל המועמדים הזדמנות שווה להציב שלטים, דוכנים וחלוקת עיתונים תוך שימוש במשאב ציבורי – מדובר בתעמולה מותרת.

כבוד השופט ג'ובראן הוסיף וקבע כי באירועים שמקיימת העירייה בהם פוטנציאל לפעילות פוליטית, ראוי כי העירייה תפעל מבעוד מועד להסדרת כללים שבמסגרתם תותר פעילות פוליטית וכך תוכל לוודא כי האפשרות לקיים תעמולה ניתנת באופן שווה.

לעיון בהחלטות נוספות של ועדת הבחירות המרכזית:

תר"מ 10/20 עיריית פתח תקווה
תר"מ 14/20 "למען התושבים" נ' חופרי
תר"מ 27/20 חנה גולן נ' אליהו שבירו, ממלא מקום ראש עיריית אריאל החלטה בעתירה למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 מיום 3.7.2013
או באתר הבחירות לכנסת: http://www.bechirot.gov.il/elections19/heb/law/Decisions20.aspx

בקרו אות נו באתר המשרד: http://www.htlaw.co.il/