יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

רפורמת המים והביוב

" מקורות המים הם, אפוא, קניין הציבור, והמדינה פועלת כנאמן עבור הציבור לצורך סיפוק צורכי התושבים במים, ולקידום תכניות פיתוח הארץ"

השופטת פרוקצ'יה ע"א 9535/06 עבדאללה אבו מסאעד נגד נציב המים.



בשנת 2001 נחקק חוק תאגיד מים וביוב תשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים וביוב) המסמיך את הרשויות המקומיות (והחל משנת 2007 אף הורה להן) להקים תאגידים למתן שירותי מים וביוב בתחומן, אליהם תועבר האחריות והסמכויות בקשר לניהול ותפעול משקי המים והביוב.

תאגיד המים והביוב הינו "ייצור כלאיים" אשר על החובות והמנגנונים המסדירים את פעילותו העסקית ומבנהו הארגוני, חלים במקביל, חוקים ועקרונות החלים על גופים בעלי מאפיינים שונים -  חברה פרטית, גוף ציבורי, חברה ממשלתית ורשות מקומית.

תאגידי המים נדרשים לספק שירותי מים וביוב לכל צרכן בתחום בו הם פועלים ללא הפליה ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בכללי המים והביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 המפרטים את חובת התאגיד.

הקמת תאגיד

אישור להקמת תאגיד מים וביוב יש לקבל ממועצת הרשות הממשלתית למים וביוב (להלן: "רשות המים"). אישור כאמור ינתן לאחר ולאור חוות דעת הממונה על התאגידים ברשות המים. רשיון הפעלה לתאגיד ינתן לאחר שהממונה יבחן את הצורך בהקמת התאגיד ויאשר את מסמכי היסוד של התאגיד.

נכון ל- 1.1.2013 הוקמו 52 תאגידים בתחומן של 132 רשויות מקומיות המשרתים כ- 5.5 מ' תושבים.

דירקטוריון התאגיד

הנהלת התאגיד תמנה לא פחות מ – 5 דירקטורים הכשירים לתפקיד על פי סעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975. הסעיף דן בין היתר בדרישות הניסיון התעסוקתי וההשכלה הדרושים כתנאים מקדימים למינוי דירקטור. סעיף 60 לחוק תאגידי המים קובע, כי לא יכהן אדם כדירקטור בתאגיד אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור אולם כהונתו של אדם כחבר מועצה או כעובד של רשות מקומית שהיא בעלת אמצעי שליטה בחרה, לא תיחשב כיוצרת ניגוד עניינים כאמור.

בהתאם לסעיף 92 לחוק החברות, תשנ"ט-1992 (להלן: "חוק החברות") תפקיד הדירקטור הוא להתוות את מדיניות החברה ולפקח על ביצועי המנהל הכללי ופעולותיו.

חובות הדיווח של הדירקטוריון

דו"ח שנתי – תאגיד המים והביוב נדרש לערוך דו"ח כספי שנתי המבוקר על ידי רו"ח, הדו"ח יוגש לרשות המים הממשלתית (להלן: "רשות המים") ולממונה על תאגידי המים והביוב (להלן: "הממונה") עד 30 לאפריל שלאחר תאריך הדוח (סעיף 54(א) לחוק).

דו"ח ביניים – תאגיד המים והביוב יערוך ליום האחרון של מרס, יוני וספטמבר של כל שנה דו"חות ביניים (מסוקרים בידי רו"ח), הדו"חות יוגשו לרשות המים ולממונה עד תום חודשיים מיום הדו"ח (סעיף 54(ב) לחוק).

דוח מיידי – רשות המים רשאית לקבוע כללים בדבר חובת התאגיד להגיש דו"חות מיידים על אירועים חריגים.

את הדו"חות יש להגיש בהתאם לנדרש לפי כללי החשבונאות המקובלים, ורואה החשבון המבקר של התאגיד נדרש לבקר את הדו"חות הנ"ל.

הדו"חות יאושרו על ידי הדירקטוריון, ייחתמו על ידי דירקטור בשם הדירקטוריון, ויובאו על ידי הדירקטוריון לפני האסיפה הכללית השנתית, בצירוף דין וחשבון שיכלול את הסברי הדירקטוריון לגבי האירועים והשינויים שחלו במצב עניני החברה ושהשפיעו על הדו"חות.



איתור מנכ"ל

בחוזר 2013-3-2 של רשות החברות הממשלתיות רוכזו העקרונות הנורמות והפרקטיקות הנוגעים להליך איתור מנכ"ל בחברה ממשלתית, החלים גם על איתור ומינוי מנכ"ל לתאגיד מים וביוב.



תעריפים

התעריפים אותם גובים תאגידי המים מהצרכנים נקבעים על-ידי רשות המים, ומתעדכנים אחת לחצי שנה. התעריפים מצויינים באתר רשות המים.

התקשרויות

בחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 (להלן: "חוק חובת מכרזים") חל על "תאגיד שהוקם בחוק", ולפיכך – גם על תאגידי מים וביוב.  על פי סעיף 2 לחוק חובת מכרזים, התקשרות של התאגיד בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, תעשה באמצעות מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.

לחובת המכרז קיימים סייגים המפורטים בסעיף 3 לתקנות חובת מכרזים התשנ"ג – 1993.

חקיקה רלוונטית:

חוק תאגיד מים וביוב תשס"א-2001
כללי המים והביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011
חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב- 1962
פסיקה בה כדאי לעיין:

בג"ץ 10541/09 יובלים ש.ד.י. בע"מ ואח' נגד ממשלת ישראל
ע"א 9535/06 עבדאללה אבו מסאעד נגד נציב המים
בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר
ע"א 7262/00 פוריה כפר עבודה נ' לוי

(לפסיקה נוספת ניתן לפנות למאגר נבו)

חוזרים: בחוזר 2013-3-2 של רשות החברות הממשלתיות

אתרי אינטרנט: אתר רשות המים

ניתן לקרוא עוד באתר המשרד: www.htlaw.co.il

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

בחירות לרשויות המקומיות

בחירות לרשויות המקומיות
במסגרת ההליך בתר"ם – 10/20 נדרש כבוד השופט ג'ובראן על-ידי עיריית פתח תקווה להכריע האם חלוקת עיתונים, הצבת דוכנים ותליית שלטים באירועים עירוניים מהווה עבירה לפי סעיף 2א לחוק הבחירות.

בטרם החלטתו, פנה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ליועץ המשפטי לממשלה אשר חיווה דעתו לפיה הסעיף הנ"ל אינו אוסר על ביצוע תעמולת בחירות באירועים עירוניים המתקיימים בשטחים פתוחים לציבור הרחב כל עוד "מתאפשרת הזדמנות שווה והוגנת לכל המועמדים לערוך תעמולת בחירות ואין העדפה למועמד מסוים".

 כבוד השופט ג'ובראן קבע, כי לשאלה שעולה באבעיה יש שני ראשים: שאלת תחולת החוק על מי שאינו נבחר ציבור ודיון בסוג הפעילויות והשימושים במשאבי הציבור שיאסרו מכוח הסעיף.

 באשר לשאלה הראשונה קבע השופט ג'ובראן, כי הסעיף הנ"ל חל על כל תעמולת בחירות הנעשית תוך שימוש במשאבי ציבור ואינה מוגבלת ל"נבחרי ציבור" בלבד.

באשר לשאלה השניה קבע כבוד השופט ג'ובראן, כי כל עוד ניתנה לכל המועמדים הזדמנות שווה להציב שלטים, דוכנים וחלוקת עיתונים תוך שימוש במשאב ציבורי – מדובר בתעמולה מותרת.

כבוד השופט ג'ובראן הוסיף וקבע כי באירועים שמקיימת העירייה בהם פוטנציאל לפעילות פוליטית, ראוי כי העירייה תפעל מבעוד מועד להסדרת כללים שבמסגרתם תותר פעילות פוליטית וכך תוכל לוודא כי האפשרות לקיים תעמולה ניתנת באופן שווה.

לעיון בהחלטות נוספות של ועדת הבחירות המרכזית:

תר"מ 10/20 עיריית פתח תקווה
תר"מ 14/20 "למען התושבים" נ' חופרי
תר"מ 27/20 חנה גולן נ' אליהו שבירו, ממלא מקום ראש עיריית אריאל החלטה בעתירה למתן צו מניעה לפי סעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959 מיום 3.7.2013
או באתר הבחירות לכנסת: http://www.bechirot.gov.il/elections19/heb/law/Decisions20.aspx

בקרו אות נו באתר המשרד: http://www.htlaw.co.il/

הרפורמה ברישוי עסקים יוצאת לדרך!

הרפורמה ברישוי עסקים יוצאת לדרך!

במשרד האוצר והפנים גובשה ואושרה (בין היתר בתיקוני חקיקה) רפורמה בהליכי רישוי עסקים אשר מטרתה לקצר, לשפר, לפשט ולייעל את התהליכים ברישוי עסקים. הרפורמה כוללת גיבוש ופרסום מפרט ארצי אחיד לדרישות גורמי הרישוי השונים, קביעת כללים לקבלת רישוי זמני מזורז, יצירת גורם להגשת ערר על תנאי רישיון העסק, צמצום במספר הרישיונות הנדרשים בחלק מסוגי העסקים, הוצאת עסקים נוספים מתחולת הרישוי, ועוד.

כניסת הרפורמה לתוקף – החל מיום 5.11.13 או מיום הודעת שר הפנים כי פורסם המפרט האחיד הארצי של גורמי הרישוי (המאוחר מביניהם).

המשמעות המתחייבת מהרפורמה הינה היערכות מיידית של הרשויות ליישום הרפורמה.

בין המהלכים אשר נדרשות הרשויות לבצע: גיבוש מפרט אחיד פנים רשותי, הפעלה וגיבוש "מסלול ירוק" למתן היתר מזורז, פעולות לחשיפה והנגשת המידע הנדרש לבעלי העסקים (בין היתר, באמצעות אתר האינטרנט של הרשות), הכשרת מפקחי רישוי עסקים ליתן קנסות, היערכות לשינוי תוקף רישיונות עסק קיימים (בעיקר, הרשיונות ל"צמיתות"), ועוד.
למידע נוסף:
http://www.moin.gov.il/Subjects/ArrangementLlicensing/Pages/default.
אתם מוזמנים לבקר באתר המשרד: www.htlaw.co.il